תאונת דרכים

תאונת דרכים

באופן כללי ניתן לחלק את תאונות הדרכים לשלושה סוגים:
א. תאונות דרכים עם נזק לרכוש בלבד.
ב. תאונות דרכים עם נפגעי גוף.
ג. תאונות דרכים עם הרוגים.

מהן תאונות דרכים עם נזק לרכוש בלבד ?

בתאונות דרכים בהן אין פגיעות בגוף, אלא נזק לרכבים בלבד, נמנעת המשטרה בד"כ וכענין שבמדיניות מלהגיש כתב אישום כנגד הנהג האשם בתאונה, אלא אם כן מדובר בתאונת פגע וברח או כאשר אחד הנהגים מסרב למסור את פרטיו לנהג השני.

מהן תאונות דרכים עם נפגעי גוף (פצועים)?

א. רמת הענישה:
כיום העונש הצפוי לנהג אשר מואשם בגרימת תאונת דרכים עם נפגעי גוף נגזר בראש ובראשונה מאופי התאונה ומסעיפי האישום בהם הוא מואשם ע"י המשטרה.
בתאונות דרכים שנגרמות עקב אי ציות לתמרור או עקב אי ציות לרמזור ישנה חובה עפ"י חוק ניתן לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג האחראי לתאונה מינימום לשלושה חודשים.
ענישה של 3 חודשי פסילת רישיון בפועל לפחות קיימת גם במקרים שבהם כתוצאה מהתאונה נחבל מי מהמעורבים חבלה של ממש.
בתאונות דרכים בהם רכב פוגע בהולך רגל החוצה את הכביש במעבר חציה, לא קבע המחוקק סעיף אישום ספציפי המחייב לפסול את רישיונו של הנהג, ואולם המשטרה מאשימה בד"כ נהגים המעורבים בתאונות מעין אלו בסעיף האישום הכללי של נהיגה בקלות ראש לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה, המחייב אף הוא את פסילת רישיונו של הנהג הנאשם לשלושה חודשים לפחות.

ב. מה הן האפשרויות העומדות בפני הנהג המואשם בגרימת התאונה?

1) נהג שטוען כי איננו אשם כלל בתאונה פתוחה בפניו, כמובן, האפשרות לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותו. הוא צריך רק לקחת בחשבון כי במידה ובסופו של דבר הוא יורשע ע"י בית המשפט, העונש שהוא יהיה צפוי לו יהיה חמור יותר מזה שהיה מקבל לו היה מודה באישום מלכתחילה.

2) למרות שיש חובה עפ"י חוק לפסול את רישיונו של הנהג לשלושה חודשים, בתאונות מהסוג שפורט לעיל, עדיין יש לביהמ"ש שיקול דעת להטיל על הנאשם פסילה קצרה משלושה חודשים או לא להטיל עליו פסילה כלל בנסיבות מיוחדות ומנימוקים שיפרש בפסק הדין.

3) גם נהג שסבור כי על פניו איננו אשם בתאונה, אל לו לגשת למשפט לבד ורצוי כי יפנה לעורך דין ע"מ שיעריך את סיכוייו לצאת זכאי, ובמקביל יבחן את האפשרויות העומדות בפניו להגיע לעסקת טיעון טובה עם התביעה.
יש לציין כי במקרים רבים מצליח הסניגור לשכנע את התביעה, אם בגלל בעיות שמתגלות בחומר הראיות, ואם בגלל ויתקו ועברו של הנאשם לסגור את התיק מחוסר ענין לציבור או לחילופין לשנות את סעיפי האישום ולהסתפק בעונש של קנס ופסילה על תנאי בלבד.

ג. מה הן תאונות קטלניות?

בתאונה שכתוצאה ממנה נהרג אדם יכול הנהג להיות מואשם בעבירה של "גרם מוות ברשלנות" או בעבירה הקשה יותר של "הריגה".
בעבירה של "גרם מוות ברשלנות" לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה ביחד עם סעיף 304 לחוק העונשין, העונש המרבי לו צפוי הנהג הוא שלוש שנות מאסר.
כמו כן, בעבירה זו ישנה חובה עפ"י חוק לפסול את רישיונו של הנהג לתקופה של שלוש שנים לפחות וכן להטיל עליו מאסר לתקופה של שישה חודשים לפחות, ואולם בית המשפט רשאי להטיל פסילה או מאסר קצרים מהמינימום אם ראה שהנסיבות מצדיקות זאת.
יש לציין כי מאסר בפועל שמוטל ע"י ביהמ"ש עד לתקופה של שישה חודשים רשאי הוא לקבוע כי הוא יבוצע בדרך של עבודות שירות.
בעבירה של "הריגה" לפי סעיף 298 לחוק העונשין העונש המרבי לו צפוי הנהג הוא 20 שנות מאסר.
ההחלטה באיזו עבירה להגיש כתב אישום נגד נהג האחראי לגרימת תאונת דרכים שכתוצאה ממנה נהרג אדם, אם בעבירה של "גרם מוות ברשלנות" או בעבירה של "הריגה", תלויה בנסיבות התאונה ובמחשבה הפלילית שניתן לייחס לנהג.
כדי להרשיע נהג בעבירה של "הריגה" על התביעה להוכיח כי הוא נהג ברשלנות רבתי הגובלת במחשבה פלילית של זלזול ועצימת עיניים.
מקובל להגיש כתב אישום בתאונה שתוצאתה קטלנית, בעבירה החמורה יותר של "הריגה", כאשר העבירה אותה ביצע הנהג ואשר גרמה לתאונה הקטלנית היתה עבירה קשה כגון נהיגה בשכרות, חציית צומת באור אדום, עקיפה בדרך לא פנויה וכד'.

משרד עורך דין גיא ברמן פעיל לשירותכם 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, אל תהססו לפנות בכל שאלה אנו נעמוד ונילחם לצדכם בצורה המקצועית והיעילה ביותר. ניתן לפנות אלינו:

פלאפון : 0502-3000-60 מייל: G.Berman.Law@gmail.com או בדף הפייסבוק: משרד עו"ד גיא ברמן